שלש סיבות. א) שבת זה איסור סקילה, משא"כ

אין הבדל באיסור תורה בין לאו לכריתות ומיתות

בענין תפלין של ר"ת דעתו שאפשר וכדי להניחם

מרן רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצוק”ל |

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

רש”י | אף אחד לא הגיע לסוף דעתו

היום במנחה אין אומרים תחנון, כי בט”ו בשבט

היום ט”ו בחשון – יום הפטירה של החזון

היום בערב הילולא של רבי חיים בן עטר

“זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש

פרשת כי תשא הנה הפרשה היא 139 פסוקים,

אתם יודעים מי הראשון שאמר שלא אומרים תחנון

“ויוגד למלך מצרים כי ברח העם”, מה הפירוש

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל

מה שכתב ש"קנסו" אנשים לגזוז זקנם ח"ו באי

שאר העמים התבוננו נקודתית בכל מכה ומכה בפני עצמה, ולכן תלו זאת באיזה ‘מזל’ או ‘אליל’ רע שהשתלט על מצרים, ואילו יתרו שם לבו על הקשר הפלאי הרקום בין כל עשר המכות, האורג אותם לכלל רצף אחד, והבין שלא יכול להיות כאן מזל אקראי. רק יד מכוונת – ידו החזקה וזרועו הנטויה של בורא העולם, יכולה לנהל את השתלשלות המכות בצורה כה מדויקת. המבט השלם על מכלול עשר המכות והסדר הפנימי שלהן, הקנה לו זוית ראיה בלעדית שהביאתו לעשות צעד מעשי – לכתת רגליו אל המדבר ולהתאחד עם העם היהודי.

לענ"ד הדבר אסור, והס"ס להקל איננו מספיק מכמה

שבח פרות ארץ ישראל | מדוע מברכים המוציא

זו שאלה לעניין, אבל קודם אעיר שהלשון שהעתקת

ההנהגה הנכונה בשבת זו | מנהג ג'רבא בעשיית

איסור ברכת שהחיינו בימי בין המצרים | האם

כיון שרוב הראשונים ומרן השלחן ערוך כתבו להחמיר

לגבי הנזק לפרשיות – דברתי עם הרב שלמה

היה אומר הלל בלא ברכה בשניהם, והובא דעתו

לענ"ד נראה שמן הדין אין איסור להיות טוען